הצפות – ניקוז מי גשם

אחרי מערכה עמוסת גשמים, אנחנו שומעים בחדשות על שכונת הפחונים שהוצפו בה כל הבתים, אבל לא שומעים על בעלי בתים בודדים בכל רחבי הארץ שכל חורף מוצפים חלקים מבתיהם כל פעם שיורד גשם מספר שעות בלי הפסקה.

גם אצלנו יש חדר מתחת למפלס הרחוב. ומכיוון שהמים לא חילחלו מספיק מהר בסוג האדמה הקיימת, בכל פעם שירד גשם היתה נוצרת שלולית בחצר. כאשר הגשם ירד בלי הפסקה – השלולית גדלה וגדלה עד שעלתה והציפה את רצפת החדר.

כך נראית חלקת האדמה לפני השיפוץ:

מעבר לגשם שנחת ישירות על חלקת האדמה, הכמויות הגדולות של המים הגיעו מגג הרעפים ששטחו כחצי משטח הבית.

החצים הירוקים מצביעים על המרזבים ששופכים מים אל המדרגות, ומשם הישר למפלס התחתון:

בחיפוש אחר פתרון לבעיה, חיפשתי לכמויות המים מפלט זמני, עד שיצליחו להספג באדמה. בשיטוט באינטרנט מצאתי שני פתרונות עקרוניים: “בור חלחול/ספיגה” ו”בריכת אגירה”:

בריכת האגירה היא בריכה בעלת דפנות בלתי חדירים למים, שבתוכה ניצבת משאבה. בריכה זו אוספת את מי הגשמים ומאפשרת להשתמש בהם להשקיית הגינה בקיץ. אולם בריכה כזו מסובכת ויקרה לבנייה מפני ששמירה על מים עומדים היא תהליך מורכב.

בור החלחול נועד לשמש כמיכל זמני לכמות גדולה של מים שנספגים באטיות באדמה ומחלחלים לשכבות העמוקות של האדמה.

בשני המקרים אפשר להשתמש בחביות, קלונסאות, ומיכלים מלאים בחצץ. אולם בבורות החלחול המיכלים צריכים להיות ללא תחתית על מנת לאפשר למים לחלחל לאדמה.

מכיוון  שסילוק מי גשם למערכת הביוב הוא לא חוקי. ובאזורים רבים הרשויות מחייבות להשאיר אחוז מהאדמה לא מרוצף על מנת לקלוט מי גשמים שאח”כ מחלחלים לאקוויפרים שמהם אנחנו שותים. החלטתי לבנות בור חלחול. כך בניתי אותו:

* חישבתי את גודל הבור שעלי לחפור לפי הנוסחה הבאה:

שטח הגג בדונם X כמות גשם במ”ל = נפח הבור בקוב.

הנה החישוב שעשיתי לחצי גג בביתי:

0.065 דונם * 130 מ”ל ליממה=8.45 קוב.

* חפרנו שני בורות: מלבן בגודל 4/1 מטר ומרובע בגודל 2/2 מטר. שניהם בעומק 1 מטר גובה. והם מחוברים בינהם.

*   את דפנות הבורות עטפנו בבד גאוטכני. זוהי יריעה דחוסה שנועדה לאפשר מעבר של מים ולמנוע מעבר של חול. בדרך זו המים יצליחו לחלחל החוצה והבור ישמור על צורתו ולא יקרוס. יריעות כאלה ניתן לקנות בחנויות “חומרי בניה”.

*  בתוך הבור שפכנו 8 קוב חצץ ומעל החצץ פיזרנו אבני מדרכה כדי שיהיה נוח להלך מעליו.

כך נראה הבור שנחפר:

מכיוון שהיה קשה טכנית להוציא את כל האדמה מחוץ לחצר, יצרנו עם חלק מהאדמה טרסות.

כך זה נראה מכוסה בבד גאוטכני ומתחיל להתמלא באבנים:

וכך זה נראה היום, שנתיים אחרי, ואחרי מערכה גדולה של גשם, שלפי נתוני השירות המטאורולוגי נתנה בין 250-300 מ”ל מים:

גם בשיא וביום אחת המערכות החורפיות החזקות בשנים האחרונות, נותרו המשטח והרצפה הסמוכה ללא עודפי מים!

באותו האופן ניתן לפתור גם שלוליות שנוצרות מפתחי יציאה של מרזבים, וכל עודף זמני של מים שצריך לנקז בזריזות.

אשמח לענות על כל שאלה נוספת.

בהצלחה,

דנה.