שיפוץ גינה וחזיתות בית

כאשר מדברים על “פיתוח שטח” מתעסקים באדריכלות וגינון, ודרוש גם ידע בחשמל, אינסטלציה והרבה ניסיון.

את הבית בבנימינה קנינו לפני שש שנים, אנחנו משפצים אותו בשלבים. ויש לנו עוד הרבה תוכניות להמשך…

מכיוון שבית פרטי דורש השקעה גדולה של כסף, כל שכן, בית בן 30 שנה.

סדר השיפוץ נקבע לפי הקרטריונים הבאים: בטיחות, נוחות ולבסוף אסתטיקה.

בשלב מסויים התחלנו לשפץ את החלק החיצוני של הבית על מנת להפוך אותו לאסתטי ומזמין. אחרי הכל, כשהגינה היא חלק מהבית, החלל שלכם גדל בעשרות אחוזים.

צביעה-מחדש-של-בית

את הצבע הורוד של הבית הזדרזנו להחליף, פשוט כי לא יכלנו להסתכל עליו יותר…

חידוש-דק-וריצוף

הדק שיירשנו עם הבית נבנה בצורה חובבנית עם רווחים לא שווים, עצים לא איכותיים והמון חורים לא ברורים. ליטשנו וצבענו את העץ, סגרנו את החורים והחלפנו את הריצוף בכל החצר לאבנים משתלבות. כמובן שתוך כדי כך העברנו צנרת מים, חשמל, גז ותקשורת חדשה.

ריצוף-גינה-וחידוש-דק

גם בריצוף היו כל מני “חורים” לא ברורים.

ריצפתי את כל השביל באבנים משתלבות. והעברתי מתחתיו צנרת חשמל, תקשורת ורמקולים לגינה.

האדניות צופו בשליכט אפור וקורות עץ לישיבה נוחה.

ריצוף-באבנים-משתלבות

מבט על השביל מכיוון אחר:

(הגדר והשער כבר נכנסו לתוכניות עבודה, ומחכות שימצא להן תקציב…)

2007_07010140

יציאה מהסלון לפינת אוכל חיצונית.

צמח-מטפס-על-קיר-בטון

בחצר האחורית יש ארבעה מפלסים (טרסות) ותוחם את כולם הקיר החשוף.

הקיר הזה הוא הנוף הנשקף מהמטבח והיה דחוף להסתיר אותו. הצמחים המטפסים יוצרים מראה חי ותחושה חמימה ונעימה, ומבטלים את התחושה המאיימת שיוצר הקיר הגבוה.

דשא-אבני-מדרך-גדר-אלומניום

בין החצרות השתמשתי בגדר אלומניום בגוון אפור. הגדר הזו עמידה בנזקי השמש והגשם, חזקה ואינה נשברת, והכי חשוב – אין צורך לצבוע אותה! אמנם המחיר יקר ב30 אחוז מגדרות אחרות, אבל ההשקעה משתלמת.

בור-ניקוז-למי-גשמים

וכמובן, החצר האחורית, המפלס הנמוך. כפי שהוא הופיע באחד הפוסטים הקודמים. כאן היה צורך בפתרון ניקוז למי הגשמים הרבים שהציפו את החדר במפלס התחתון.

למעשה, הקושי היחיד והעיקרי בכל שיפוץ שנבנה בשלבים הוא התכנון מראש.

צריך לחשוב מההתחלה על מערכות החשמל, המים והתקשורת שמתוכננות לעתיד.

למשל: כשהחלפתי ריצוף בכניסה לבית, העברתי גם צנרת חשמל לשער חשמלי ולמצלמת אינטרקום שיבנו (בתקווה) חמש שנים אחרי כן.

בהצלחה,

דנה